Vayedaber

Simple Havroutah

'Avodah Zarah

Daf 52b

כֵּיוָן דְּאִיסּוּרַהּ בָּטֵיל, טוּמְאָה נָמֵי בָּטְלָה. כִּי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ תִּקְרוֹבֶת לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל אוֹכְלִין, מַאי? כֵּיוָן דְּאִיסּוּרֵיהּ לָא בָּטֵיל, כִּדְרַב גִּידֵּל, טוּמְאָה נָמֵי לָא בָּטְלָה, אוֹ דִלְמָא אִיסּוּר דְּאוֹרָיְיתָא לָא בָּטֵיל, טוּמְאָה דְּרַבָּנַן בָּטֵיל? תֵּיקוּ.

Traduction

as, since its prohibition is nullified, its impurity is also nullified. When he raises the dilemma, it is only with regard to an offering consisting of food brought in idolatrous worship. What is the halakha? Does one say that since its prohibition is not nullified, in accordance with the statement of Rav Giddel, who teaches that the prohibition that takes effect with regard to offerings brought in idolatrous worship is never nullified, therefore the impurity is also not nullified? Or perhaps only their prohibition, which is by Torah law, is not nullified, but their impurity, which is by rabbinic law, is nullified. The Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.

Rachi non traduit

מאי כיון דאיסורא לא בטיל מדרב גידל. בריש פירקין (עבודה זרה דף נ.) בשאר טומאה דלית ליה טהרה במקוה דנימא כי היכי דשאר טומאות סלקי הא נמי קלה למיסק מנייהו:

טומאה נמי לא בטלה. כיון דליכא למימר הכי:

Tossefoth non traduit

כיון דאיסורה בטיל. וגבי כלים לעיל (עמוד א) דלא קאמר הכי דמיירי בכלים של תקרובת עבודת כוכבים שאין להם בטול ודלא כפ''ה שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים:

בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל מֵרַבִּי: כֵּלִים שֶׁשִּׁימְּשׁוּ בָּהֶן בְּבֵית חוֹנְיוֹ, מַהוּ שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶן בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ?

Traduction

§ Rabbi Yosei ben Shaul asked Rabbi Yehuda HaNasi: With regard to vessels that were used in the temple of Onias, what is the halakha with regard to using them in the Temple?

Rachi non traduit

בית חוניו. מפרש בשמעתין בתרייתא דמנחות חוניו בנו של שמעון הצדיק שברח למצרים מפני אחיו ובנה שם מזבח ופליגי התם איכא למ''ד לשם עבודת כוכבים ואיכא למ''ד לש''ש וקמיבעיא ליה לר' יוסי בן שאול אליבא דמ''ד לאו בית עבודת כוכבים היא דאליבא דמ''ד דעבודת כוכבים היא לא קמיבעיא ליה דהשתא להדיוט אסורין כדאמר לעיל בכלים שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים הכתוב מדבר לגבוה מיבעיא:

וְקָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ, אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר בֵּית חוֹנְיוֹ לָאו בֵּית עֲבוֹדָה זָרָה הִיא, דִּתְנַן: כֹּהֲנִים שֶׁשִּׁימְּשׁוּ בְּבֵית חוֹנְיוֹ לֹא יְשַׁמְּשׁוּ בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר לְדָבָר אַחֵר.

Traduction

And he raised this dilemma according to the opinion of the one who says that the temple of Onias was not a temple of idol worship. As we learned in a mishna (Menaḥot 109a): Priests who served in the temple of Onias may not serve in the Temple that is in Jerusalem, and needless to say, those priests who served in a temple of something else, i.e., idol worship, may not serve in the Temple in Jerusalem. This distinction indicates that the temple of Onias was not a temple of idol worship. It was used for the service of God, but it violated the prohibition against sacrificing offerings outside of the Temple in Jerusalem.

Rachi non traduit

ואין צ''ל לדבר אחר. כהנים ששימשו לעבודת כוכבים אין צ''ל שלא ישמשו עוד למקדש כדכתיב ביחזקאל (מד) יען אשר ישרתו אותם לפני גלוליהם וגו' וכתיב בתריה לא יגשו אלי לכהן לי ומדקאמר אין צ''ל לדבר אחר מכלל דבית חוניו לאו דבר אחר הוא ואפ''ה קתני דכהנים אסירי וקמיבעיא ליה לר' יוסי כלים מאי:

כֹּהֲנִים הוּא דְּקַנְסִינְהוּ רַבָּנַן, מִשּׁוּם דִּבְנֵי דֵעָה נִינְהוּ, אֲבָל כֵּלִים — לָא, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא?

Traduction

The Gemara explains the dilemma: Does one say that it is only the priests that the Sages penalized by preventing them from serving in the Temple, as they possess awareness and are responsible for their actions, but they did not institute a similar decree with regard to vessels, as they are inanimate? Or perhaps there is no difference, and the decree also applies to the vessels.

Rachi non traduit

כהנים דבני דעה נינהו. וידעי שנאסרו הבמות אף לשם גבוה והלכו ועבדו בבמה הוא דקנוס רבנן:

אבל כלים לא. קנסי או דלמא לא שנא:

אָמַר לוֹ: אֲסוּרִים הֵן, וּמִקְרָא הָיָה בְּיָדֵינוּ וּשְׁכַחְנוּהוּ.

Traduction

Rabbi Yehuda HaNasi said to Rabbi Yosei ben Shaul: The vessels that were used in the temple of Onias are prohibited, and we possessed knowledge of a verse from which this halakha was derived, but we forgot which verse it is.

Rachi non traduit

מקרא היה בידינו. בהנך דעבודת כוכבים דהיכא דמדאורייתא הוה בהו טעמא להתירא קנסוהו רבנן אע''ג דלאו בני דעה נינהו ה''נ אע''ג דלאו בית עבודת כוכבים ולא מיתסרי מדאורייתא קנסוהו רבנן בכלים ככהנים:

אֵיתִיבֵיהּ: ''כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר הִזְנִיחַ הַמֶּלֶךְ אָחָז בְּמַלְכוּתוֹ בְּמַעֲלוֹ הֵכַנּוּ וְהִקְדָּשְׁנוּ'', מַאי לָאו ''הֵכַנּוּ'' — דְּאַטְבֵּלִינַּנְהוּ, ''הִקְדָּשְׁנוּ'' — דְּאַקְדֵּישִׁנַּנְהוּ?

Traduction

Rabbi Yosei ben Shaul raised an objection to this ruling from a verse referring to vessels of the Temple that Ahaz had used for idol worship: ''All the vessels, which King Ahaz in his reign did cast away when he acted treacherously, we have prepared and sanctified, and, behold, they are before the altar of the Lord'' (II Chronicles 29:19). What, is it not the case that the term ''we have prepared'' means that we immersed them in a ritual bath, and the term ''sanctified'' means that we sanctified them to be used again in the Temple? This would indicate that the vessels may be used in the Temple even though they were used in idolatrous worship.

Rachi non traduit

כל הכלים. כהנים שבימי חזקיהו היו מגידין לו כל הכלים של בית המקדש אשר הזניח אחז במלכותו במעלו לעבודת כוכבים:

הכנו והקדשנו מאי לאו הכנו דאטבלינ'. מטומאת עבודת כוכבים:

והקדשנום דאקדישננהו. שחזרו ומשחום בשמן המשחה. אלמא כיון דמדאורייתא לא מתסרי דהא הקדש נינהו ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו אינהו נמי לא גזרו עלייהו הואיל ולאו בני דעה נינהו:

אָמַר לוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה לַשָּׁמַיִם שֶׁהֶחְזַרְתָּ לִי אֲבֵדָתִי. ''הֵכַנּוּ'' — שֶׁגְּנַזְנוּם, וְ''הִקְדָּשְׁנוּ'' — שֶׁהִקְדַּשְׁנוּ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם.

Traduction

Rabbi Yehuda HaNasi said to Rabbi Yosei ben Shaul: Blessed are you to Heaven, as you have returned my lost verse to me. That verse is the forgotten source of the halakha that Rabbi Yehuda HaNasi stated, and it should be interpreted as follows: ''We have prepared'' means that we interred them; ''and sanctified'' means that we sanctified other vessels in their stead, as the vessels used by Ahaz were forbidden, and the same applies to the vessels from the temple of Onias.

Rachi non traduit

שהחזרת לי אבדתי. זהו המקרא ששכחתי:

שהקדשנו אחרים תחתיהן. אבל הנך קנסוהו רבנן וגנזום:

Tossefoth non traduit

ברוך אתה לשמים שהחזרת לי אבדתי. שהקדשנו אחרים תחתיהם. ואע''ג דמדאורייתא לא מיתסרי דהא דהקדש נינהו ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו ואם כן להדיוט שרי מ''מ קנסו לאסור לגבוה והא דמייתי מההיא קרא לקמן (עבודה זרה דף נד:) למלתיה דעולא דכיון ששחט בה סימן אחד אסרה דמייתי אף להדיוט כדמוכח בחולין פ''ב (דף מ.) הכי מייתי מדאסר לגבוה במעשה זוטא שלא נשתנה הכלי א''כ במעשה רבה יש לאסור אף להדיוט:

לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: מִזְרָחִית צְפוֹנִית — בָּהּ גָּנְזוּ בֵּית חַשְׁמוֹנַאי אֶת אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁשִּׁקְּצוּ אַנְשֵׁי יָוָן, וְאָמַר רַב שֵׁשֶׁת: שֶׁשִּׁקְּצוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה.

Traduction

The Gemara suggests: Let us say that the mishna supports Rabbi Yehuda HaNasi’s opinion (Middot 1:6): The northeast chamber of the Chamber of the Hearth was the chamber in which the Hasmoneans sequestered the altar stones that the people of Greece desecrated. And Rav Sheshet says: This means that they desecrated the stones by using them for idol worship. This indicates that Temple vessels that were used in idolatrous worship can no longer be used and must be sequestered.

Rachi non traduit

מזרחית צפונית. שימוש ארבע לשכות שהיו במקצעות העזרה קא חשיב במס' מדות (פ''א מ''ו):

ואמר רב ששת ששיקצו' לעבודת כוכבים. אלמא אע''ג דלהדיוט לא מיתסרי דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו גזור בהו רבנן לגבי גבוה ואע''ג דלאו בני דעה נינהו. ובבית חוניו נמי אע''ג דלאו בית עבודת כוכבים ולא מיתסרי כלים דידיה מדאורייתא גזור בהו רבנן:

אָמַר רַב פָּפָּא: הָתָם קְרָא אַשְׁכַּח וּדְרַשׁ, דִּכְתִיב: ''וּבָאוּ בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ''.

Traduction

Rav Pappa said: That case of the altar’s stones is different, because there a Sage found a verse and interpreted it homiletically, as it is written: ''And they shall profane My secret place, and robbers shall enter into it and profane it'' (Ezekiel 7:22). The verse indicates that when the gentiles entered the Temple and desecrated it, the altar was desacralized and acquired non-sacred status. Consequently, when the stones were subsequently used for idolatrous worship they were rendered forbidden even for non-sacred use.

Rachi non traduit

התם קרא אשכח ודרוש. דמדאורייתא אסירי אפי' להדיוט:

דכתיב ובאו בה פריצים וחללוה. מכיון שנכנסו עובדי כוכבים להיכל יצאו כליו לחולין וכיון דנפקי לחולין קנינהו בהפקירא והוו להו דידהו וכשנשתמשו בהן לעבודת כוכבים נאסרו:

אָמְרִי: הֵיכִי נַעֲבֵיד? נִיתְבְּרִינְהוּ? ''אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת'' אָמַר רַחֲמָנָא! נְנַסְּרִינְהוּ? ''לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל'' אָמַר רַחֲמָנָא.

Traduction

The Gemara explains why the altar’s stones were sequestered: The Hasmoneans said: What should we do to revoke the stone’s forbidden status? Shall we break them? That is not possible, as the Merciful One states in the Torah: ''You shall build the altar of the Lord your God of unhewn stones'' (Deuteronomy 27:6). Shall we saw them without breaking them? That is also not a viable option, as the Merciful One states in the Torah: ''You shall lift up no iron tool upon them'' (Deuteronomy 27:5). There was therefore no alternative to sequestering the stones.

Rachi non traduit

אמרי. הנך דבית חשמונאי כשנצחום היכי נעביד:

ניתברינהו. על יד עובד כוכבים כדי לבטלן:

אבנים שלימות. שאין בהם פגימות ואפילו בפגימות סכין שתחגור בה צפורן פוסלת בהן כדאמרינן בהכל שוחטין (חולין יח.):

ננסרינהו. לאחר שבירתן להשוות פגימתן לא תניף עליהם ברזל כתיב ועמדו וגנזום:

וְאַמַּאי? לִיתְבְּרִינְהוּ וְלִישְׁקְלִינְהוּ לְנַפְשַׁיְיהוּ! מִי לָא אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא: ''בִּקְּשׁוּ לִגְנוֹז כָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁבָּעוֹלָם מִשּׁוּם כַּסְפָּא וְדַהֲבָא שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם'', וְהָוֵינַן בַּהּ: יְרוּשָׁלַיִם הָוְיָא רוּבָּא דְּעָלְמָא?

Traduction

The Gemara asks: But why did the Hasmoneans have no alternative? Let them break the stones and take them for themselves. Didn’t Rav Oshaya say: The Sages wished to sequester all of the silver and gold in the world because of the silver and gold of Jerusalem, most of which was consecrated to the Temple treasury and became mixed with other silver and gold. And we discussed it and asked: Is Jerusalem the majority of the world that all of the silver and gold of the world should be forbidden as perhaps it came from Jerusalem?

Rachi non traduit

ונתברינהו. כדי לבטלן מעבודת כוכבים:

ונשקלינהו לנפשייהו. שהרי חולין הן וכדקאמרת ובאו בה פריצים וחללוה:

משום כספה וזהבה של ירושלים. שרובה הקדש:

Tossefoth non traduit

משום כספה וזהבה של ירושלים. שהיה המטבע של כסף ושל זהב:

אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: בִּקְּשׁוּ לִגְנוֹז דִּינָרָא הַדְרְיָיאנָא טוּרְיָינָא שִׁיפָא, מִפְּנֵי טִבְעָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, עַד שֶׁמָּצְאוּ לָהּ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא מוּתָּר, ''וּבָאוּ בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ''!

Traduction

Rather, Abaye said: The Sages wished to sequester all of the worn-out dinars of Hadrian and Trajan because of the coins of Jerusalem, as it was known that these coins contained a large quantity of the Temple treasury’s gold and silver. They did not permit the use of these coins until they found a verse in the Torah indicating that it is permitted: ''And robbers shall enter into it, and profane it'' (Ezekiel 7:22).

Rachi non traduit

טריינא הדריינא שיפא. מטבעות של ירושלים. טיריינא הדריינא על שם מלכי רומי נעשו הצורות ושמם טוריינוס אדריינוס:

שיפא. ישן ביותר שנישוף מחמת יושנו ואין הצורה ניכרת:

Tossefoth non traduit

דינרי הדריינא טיריינא שיפא. פירש בקונטרס על שם מלכי רומי נעשו הצורות ושמם אדריינוס טוריינוס שייפא שנישוף ואין צורתה ניכרת מחמת יושנה וקשה לר''ת דהא אמרינן בהגוזל קמא (ב''ק צז:) איזה מטבע של ירושלים דוד ושלמה מצד אחד וירושלים עיר הקדש מצד אחר ובערוך פי' כפ''ה ונראה לי לתרץ קושיא דר''ת דודאי אדריינוס וטוריינו' כשמשלו על ישראל פסלו צורת מטבע הראשונה וחתמו בה שמם ולאחר החורבן הרבה בקשו לגנוז ונראה לר''ת לפרש הדריינא עגול לשון הדורא דכנתא (חולין דף קיג.) טוריינא גדול כתריטא כדאמרינן המלוה את חבירו על המטבע אפי' כנפה כתריטא שייפא שנישוף ואין האותיות ניכרות בו שהיו דוד ושלמה שמם כתוב במטבע ולא צורתם כדאמרי' לעיל (עבודה זרה דף מג.) דצורת אדם אסורה ומתוך שנישוף לא היו יכולין להכיר:

הָתָם, לָא אִשְׁתַּמַּשׁוּ בְּהוּ לְגָבוֹהַּ; הָכָא, כֵּיוָן דְּאִשְׁתַּמַּשׁ בְּהוּ לְגָבוֹהַּ — לָאו אוֹרַח אַרְעָא לְאִשְׁתַּמּוֹשֵׁי בְּהוּ הֶדְיוֹטָא.

Traduction

The Gemara answers: The two cases are not comparable. There, the coins of Jerusalem had not been used in service of the Most High; they were only consecrated. Here, since the stones of the altar had been used in service of the Most High, it is not proper conduct for an ordinary person to make use of them, and therefore the Hasmoneans sequestered the stones.

מַתְנִי' נָכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ, וְשֶׁל חֲבֵירוֹ, וְיִשְׂרָאֵל אֵין מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי. הַמְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה — מְבַטֵּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ, בִּיטֵּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ — מְשַׁמְּשִׁין מוּתָּרִין, וְהִיא אֲסוּרָה.

Traduction

MISHNA: A gentile can revoke the status of his object of idol worship and the status of the idol of another gentile, but a Jew cannot revoke the status of the object of idol worship of a gentile. One who revokes the status of an object of idol worship thereby revokes the status of its accessories. But if he revokes the status of its accessories, its accessories alone are rendered permitted, but the object of idol worship itself remains prohibited.

Rachi non traduit

מתני' ישראל אינו מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים. דעובד כוכבים פוסל אלוהו ילפינן ולא ישראל וכל שכן דישראל אינו מבטל עבודת כוכבים דישראל דאין לה בטילה עולמית דהא ושם בסתר כתיב:

גְּמָ' מַתְנֵי לֵיהּ רַבִּי לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי: נָכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵירוֹ. אָמַר לוֹ: רַבִּי, שָׁנִיתָ לָנוּ בְּיַלְדוּתֶךָ נָכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל. דְּיִשְׂרָאֵל מִי קָא מְבַטְּלָהּ? וְהָא ''וְשָׂם בַּסָּתֶר'' כְּתִיב! אָמַר רַבִּי הִילֵּל בְּרֵיהּ דְּרַבִּי וָולֶס: לֹא נִצְרְכָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּהּ שׁוּתָּפוּת.

Traduction

GEMARA: Rabbi Yehuda HaNasi taught Rabbi Shimon, son of Rabbi Yehuda HaNasi, the following version of the mishna: A gentile can revoke the status of his object of idol worship and the status of the idol of another gentile. Rabbi Shimon said to him: My teacher, in your youth, i.e., when you were younger, you taught us a different version of the mishna: A gentile can revoke the status of his object of idol worship and the status of the object of idol worship of a Jew. The Gemara asks: Can the status of a Jew’s idol be revoked? But isn’t it written: ''And shall set it up in a hidden place'' (Deuteronomy 27:15), from which the Sages derived that a Jew’s idol requires interment? Rabbi Hillel, son of Rabbi Volas, said: No, this halakha is necessary in a case where the gentile has partnership in the idol, and therefore it is possible to say that its status can be revoked.

Rachi non traduit

גמ' שנית לנו בילדותך שלו ושל ישראל. ועכשיו אתה שונה לנו ושל חבירו אבל של ישראל לא:

ומקשי תלמודא דישראל מי בטלה והא ושם בסתר כתיב:

שיש לו. לעובד כוכבים בה שותפות. ובזקנותו חזר בו דאף על גב שיש לו שותפות אינו יכול לבטל חלקו של ישראל:

בְּיַלְדוּתוֹ מַאי קָסָבַר, וּבְזִקְנוּתוֹ מַאי קָסָבַר? בְּיַלְדוּתוֹ סָבַר: יִשְׂרָאֵל אַדַּעְתָּא דְּנָכְרִי פָּלַח, כֵּיוָן דְּנָכְרִי מְבַטֵּל דְּנַפְשֵׁיהּ, דְּיִשְׂרָאֵל נָמֵי מְבַטְּלָהּ. וּבְזִקְנוּתוֹ סָבַר: יִשְׂרָאֵל אַדַּעְתָּא דְּנַפְשֵׁיהּ פָּלַח, כִּי מְבַטֵּל נָכְרִי דְּנַפְשֵׁיהּ, דְּיִשְׂרָאֵל לָא בָּטֵיל.

Traduction

The Gemara asks: What did Rabbi Yehuda HaNasi hold in his youth, and what did he hold in his old age? The Gemara answers: In his youth he held that the Jew worships the idol based on the intention of the gentile. Once the gentile revokes the status of his share in the idol, the status of the share of the Jew is also revoked. But in his old age Rabbi Yehuda HaNasi held that the Jew worships the idol based on his own intentions. Therefore, when the gentile revokes the status of the object of idol worship, he revokes the status of only his own share, but the status of the share of the Jew is not revoked.

אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא: יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי. פְּשִׁיטָא! אָמַר רַבִּי הִילֵּל בְּרֵיהּ

Traduction

There are those who teach Rabbi Hillel’s statement with regard to the latter clause of the mishna: A Jew cannot revoke the status of the object of idol worship of a gentile. The Gemara asks: Isn’t that obvious? Said Rabbi Hillel, son

Rachi non traduit

ואיכא דמתני לה. לר' הילל בריה דר' וולס:

אסיפא. דמתניתין:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source